סיימתי סבב שני – סך הכל מתחילת התהליך – 17 ק"ג פחות

שלום יקירות ויקירים,

בהתחלה קצת חששתי מלכתוב פה כי לא רציתי לחשוף יותר מדי מעצמי, אבל אני חייבת לשתף אתכן (ואתכם).

באמת שניסיתי הרבה דיאטות, "אורך חיים" מסוים, ניקיון הגוף וכו' וכו'…. אבל לתוצאה כזאת לא ציפיתי. למען האמת, לא הייתי סגורה על הדרך הזאת, אבל אחרי שאחותי (אחרי מספר לידות) עברה תהליך כזה מהמם של ירידה ושמירה עליו, שידעתי שיש דברים בגו.

נכון שהדרך לא הייתה קלה, אבל היא בהחלט הייתה נסבלת. למדתי להכיר את הגוף שלי, מה עושה לו טוב, ומה פחות טוב, ולעזור לו לרדת במשקל. כשהתחלתי את הסבב הראשון הייתי -ללא ספק- במשקל הכי גבוה בחיי, ובהיותי רק בת 25, החלטתי שאני חייבת לשנות את זה.

בתום הסבב הראשון (40 יום) ירדתי 10 ק"ג, ובהחלט זה לא היה פשוט. היו הרבה עליות תוך כדי, ולמדתי מתי ואיך הגוף מגיב לכל מיני משתנים, מלבד אוכל, כמו התקררות, כמו שריפה מהשמש וכו'. הדבר הנפלא ביותר, שלא כמו בדיאטות אחרות, הגוף שלי שינה מעט את צורתו.. המקומות שתמיד נשארו אצלי בעייתיים, גם כשהייתי במשקל נמוך, פתאום השתנו. אפילו כשעוד הייתי במשקל גבוה יותר, הבגדים עלו עליי ממש יפה. זה היה שוק, זה באמת עבד!

אחרי הסבב הראשון עשיתי כחודש-חודש וחצי שמירה, הקפדתי להישקל ולהישמר במשקל הנכון. אחרי כחודשיים גם הסכמתי לעצמי לרדת עוד קצת במשקל. אחרי חודשיים וחצי, טסתי לשבועיים לחו"ל, ועל אף שניסיתי לשמור ולאכול מאכלים מתאימים, נגררתי אחרי מטעמים שמנים. החלטתי להנות ולהתמודד עם זה כבר בארץ. הפלא ופלא- חזרתי, והמשקל לא זז. לא שוק?? פיצות, פסטות, גלידות על ימין ועל שמאל. כנראה שמשהו באמת השתנה.

חזרתי לארץ והחלטתי שאני מתחילה כבר את הסבב השני (עוד 40 יום), עכשיו הייתי במשקל תקין, אבל עדיין גבוה יחסית למה שתמיד רציתי. בהתחלה הלך לי טוב, אבל ראיתי שאני גם מזייפת לעיתים. הייתי פחות חזקה ונחושה מהפעם הקודמת. אולי כי באמת הייתי יותר מרוצה מעצמי ופחות היה דחוף לי. אך עם זאת, ירדתי כ7 ק"ג נוספים, וכל יום (באמת כל יום) אני שומעת מחמאות, אנשים לא מבינים מה קרה לי ואיך נהייתי חצי בנאדם. כמובן שזרקתי את רוב הבגדים בארון שלי (אין לי אפילו זוג אחד של מכנסיים ארוכים) שכבר היו גדולים עלי.

אפילו קוראים לי "כחושה".. תענוג ;)

אז זהו, עכשיו אני בשמירה, סוף סוף אני יכולה לאכול קצת טחינה.. עכשיו לומדים להעריך את הדברים הטובים באמת ;)

מאחלת לכל מי שמעוניינת – המון הצלחה. זה שווה את זה. זה לא מטורף, זה לא בשמיים. העבודה היא בעיקרה פסיכולוגית, הגוף לרגע לא רעב או מורעב. ההתמודדות שלי הייתה אולי קצת מוזרה, אבל הייתי קונה את הדברים הכי שמנים שהיה בא לי עליהם, נתתי לבן זוגי לאכול- אחרי כל ביס, הוא נתן לי להריח :D אז גנבתי לו מהריח, שזה מרכיב חשוב מהטעם הרי.. ;) וזה מה שנתן לי כח להמשיך..

בכל מקרה, ענת- תודה רבה לך!

בהחלט עזרת לי לעשות שינוי מהותי בחיי, בזמן שהכי היה נחוץ!

קרן

פורסם בקטגוריה סיפורי הצלחה. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.